למה ניו אייג' וקואוצ'ימג לא עוזרים

יש כל כך הרבה ספרים, פודקסטים, ערוצי יוטיוב וכו' שמסבירים איך להצליח, איך לנהל חיים משגשגים.

אז למה הם טועים, או לכל הפחות לא מספקים תמונה מספיק רחבה? התשובה נעוצה במיקוד ברוטינה.

פתח רוטינת בוקר, רוטינת יום, רוטינת ערב. חלק עצום מהפנתיאון של הסלף הלפ גורוז המפורסמים ביותר נעוץ בתובנה פשוטה זו. הם כמובן מרחיבים אותה עד עייפה. מספרים מתי בדיוק לקום, כמה גלון מים לשתות, איזו מנורת קריאה לקנות וכו וכו.

האלגוריה שחשבתי להמחיש מה לא בסדר בכל הסיפור הזה היא אדם שרוצה ללמוד לבשל, שלא מבשל כלום, ומלמדים אותו לבשל חביתה. זה אכן עדיף מלא לבשל כלום, אבל אחרי כמה ימים הוא יתעייף מהחביתה ואז יהיה במצב יותר גרוע כי אז יפרוש.

רוטינה היא לא מספיקה. זה כלי מכני, אם ממלאים רוטינה כמו רובוט שעונה על מטלות אז נשארים רובוטים. לא מפתחים מיומנויות אמיתיות שנחוצותכדי להצליח בעולם.

הרוטינה גם מעניקה בטחון מדומה. אני קם באותה שעה, עושה רוטינה מדוייקת, אז אני יותר טוב מרוב האנשים.

השארת תגובה