מלכודות שאנשים שאפתניים יכולים ליפול בהם #4

יש סוג כזה של אנשים. שאפתניים. כל בני האדם שאפתניים במובן מסויים. לפי מודל חמשת התכונות הגדולות, או הביג פייב (שלא להתבלבל עם היי פייב), ניתן לייחס שלל התנהגויות ומאפייני אישיות לחמישה ממדי אופי: מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מוכוונות (או רגש אחריות) ויציבות רגשית.

מכוונות אפשר לראות כסוג של שאפתנות. לאחרונה עניתי על שאלון אישיות שחילק את הביג פייב ל10 תכונות. תכונת המכוונות התפצלה לנטייה לסדר (Orderliness) וחריצות (Industriousness). באופן מעניין נמדדתי כגבוה מאוד בחריצות ונמוך בנטייה לסדר. אני עושה פה חיבור מסויים של חריצות לשאפתנות כי אדם שאפתן לפי התפיסה שלי יטה לדבוק במטרה.

הבעיה היא ששאפתנות יכולה לעוור. יכולה לגרום לדבקות בשיטה או באידיאולוגיה מעוותת. היום אנחנו רואים הרבה כוכבים שמושכים אחריהם אוהדים. אני לא מדבר רק על טראמפ, ביבי…

"טים פריס. גארי וי. טוני רובינס. ג'יימס אלתושר. סת' גודין. איך הייתם קובעים למי שווה להשקיע זמן? הרי כל אחד מהאנשים האלו הוציאו שעות על גבי שעות של פודקסטים, סדנאות, ספרים, פוסטים. הם שם, קוראים לכם לבזבז את משאבי הזמן והכסף, או רק הזמן אם אתם צרכנים פיראטיים, עליהם.

הייתי רוצה להציע הצעה איך לקבוע אם שווה להשקיע זמן במוביל דעה. לבדוק על מה הוא מתבסס. מה מקור הידע שלו? מה בסיסי התיאוריה שלו? לא מה הוא אומר. האם הוא פנאט של ביולוגיה, נוהג לצטט מחקרים עדכניים של המוח? לכל הוגה יש את המקור שמוביל אותו. אני אישית בוחר הוגה דעות שמתבסס על התרבות שלנו, על הספרים הגדולים שנכתבו ועל ההוגים הגדולים של העבר. על דוסטוייבסקי, קפקא, יונג, פרויד, ניטשה. מפתיע אותי שמעט מאוד מההוגים מתייחסים לזה. שמעתם את גארי וי מזכיר את שופנהאואר? עצם זה שהרבה מהם לא מתייחסים, פוסל אותם מבחינתי."