איך להיות לא אגואיסט?

איך להיות לא אגואיסט?

יש בעיה שאני לא מצליח ליישב:

אנחנו חיים בתקופה הכי טוב אי פעם, הן מבחינת האפשרות האישית להתפתח, הן בבחינת המשאבים וההזדמנויות של כל אחד.

אבל – קיים עיוות מוסרי בכל מקום

  • פוליטיקאים מושחתים
  • הורים מזניחים
  • חברים שלא עוזרים
  • גם לי לפעמים עולה הסעיף ואני מרוכז בעצמי

כל אחד דואג לעצמו, זה נדמה הערך המוסרי השולט. אני קודם.

אני מצביע על העובדה הזו כבעיה מספר אחד כיום

זו תכונה שאופיינית רק לבני אדם: היכולת לעצור ולשאול: מה לא בסדר? מה דורש שינוי?

איך אפשר להוכיח שהגישה האגואיסטית היא לא נכונה? ויותר מכך – איך אפשר להוכיח שעשיית טוב לאחר היא המעשה הנכון.

אני רוצה לפרק אץ הנושא הספציפי הזה לגורמים. יש לי רעיונות אבסטרקטיים בנושא אבל הייתי רוצה להבין לעומק מה עומד מאחורי הרעיונות האלה.

 

השארת תגובה