איך להתחיל עם בחורות?

סרייסלי? אדם נשוי עם שני ילדים כותב פוסט על איך להתחיל עם בחורות?

אז לאחרונה יצא לי לחשוב על עד כמה חיי השתפרו מאז שהתחתנתי ונולדו לי ילדים. הבנתי גם שלא ראיתי הרבה דברים בעולם היחסים בין גבר לאישה שהיום אני רואה. לכן החלטתי לכתוב פוסט שיסביר איך השתנתה הפרספקטיבה שלי, ואיך אני רואה חיזור כיום. הייתי רוצה לחזור לגיל 20, כדי לנסות להסביר לאני מהעבר איך הוא יכול למנוע או לפחות להפחית חלק מהאובססיביות שהייתה קשורה קשר הדוק לנושא הזה.

אובססיביות להשיג נשים

שלא תבינו לא נכון, גיל 20-30 היה מלא בחוויות חיוביות. התחלתי להתעסק במשחק ותיאטרון. עשיתי את צעדי הראשונים בקריירת השיווק שלי. למדתי באוניברסיטה על פילוסופיה וספרות. למרות כל הצדדים החיוביים האלה, האובססיביות להשיג בחורות לאורך כל השנים הללו העכירו את כל התקופה.

זה העסיק אותי לאורך כל היום. זה גם תקף אותי מזוויות שונות. הייתה את הזווית הבסיסית והפרימיטיבית ביותר – הרצון להשיג סקס, עכשיו. במלים אחרות – חרמנות. הייתה את הזווית של בדידות וצורך באהבה. הייתה כמובן הזווית של האשמה עצמית. למה אני לא מצליח להשיג מישהי, וכשהשגתי – למה אני לא יכול להשיג מישהי יותר אטרקטיבית. כשיש מטרה כל כך בסיסית, שנשארת פחות או יותר לא ממומשת תקופה כל כך ארוכה, זה יוצר סוג של ריקבון. כמו כשמשאירים אוכל בכלי סגור יותר מדי זמן.

הכרות עם עולם הפיקאפ

בגיל 24 הכרתי את *אקסית*, ונשארנו עד גיל 26 יחד. אני זוכר מקרה אחד. זה קרה בדיוק אחרי שנפרדתי מ*אקסית* וחזרתי לגור אצל ההורים, הרהרתי על החיים שלי ופתאום נפלה עלי ההבנה שאין לי מושג איך לגשת לנושא הזה של למצוא קשר חדש עם אישה. אני בטוח שהרבה גברים מרגישים ככה. אתה כל כך הרבה זמן מחוץ למשחק, שאין לך שמץ מושג איך לחזור אליו. התחלתי לגגל (גוגל של 2007 כן?) כל מיני מילות חיפוש, והתגלגלתי לעולם הנוראי של הפיק-אפ. אני רוצה בפוסט הזה, חוץ מלתאר את האני מאמין שלי כיום בנושא חיזור, לתאר עד כמה עולם הפיק-אפ הזה הוא לא רק מעוות ומסוכן אלא גם פשוט לא יעיל.

מילת חיפוש אחת הובילה למשניה, ובסוף מצאתי את עצמי קורא את הספר של ניל שטראוס 'המשחק'. אוי אלוהים תתרחקו מהספר הזה כמו מהשטן. ניל הזה בחור חכם בטירוף. הוא כמו הרבנים האלה שיודעים להחזיר בתשובה. כמו אמנון יצחק. אם תהיה סבלני אליו, גם אם אתה מגיע מהשקפה הפוכה, בסוף הוא יצליח לפתות אותך פנימה.

מהי תורת הפיקאפ?

אני לא מתכוון לשטוח את התורה של הפיקאפ. אני לא מתכוון אפילו לחזור ולקרוא את זה בשביל רפרנס. בגדול, אנשי הפיקאפ מנסים לדמות (וזה אחד הדימויים האמיתיים הראשונים שקראתי) את החיזור לסוג של משחק מחשב. אתה מפענח את החוקים של המשחק, מנצל נקודות חולשה לטובתך, ומשיג את המטרה. הנשים הם סחורה, ואתה צריך להשיג אותן. כל האמצעים *כמעט* כשרים. בדרך אתה מוצא מיליון דרכים לשקר כדי לגרום לאישה להימשך אליך.

מה שמשך אותי באותו זמן לעולם הזה הייתה תחושת ההרפתקאה. 'הנה החברה' שאומרים את האמת, בזמן שכל השאר מעמידים פנים!' הם פתחו בפני פתח לצאת מהקופסא המרובעת, לנסות דברים חדשים, לקחת סיכונים, לחיות על הקצה. בתור מי שכל חייו היה מנומס, חנון, לא עשה בעיות ושטויות, הייתה הרבה משיכה לקבוצה של גברים שאמרו לי באופן בסיסי: היי, אתה יכול להשיג כל מה שאתה רוצה, ולעשות מלא כיף תוך כדי.

למה אנשי הפיקאפ טועים

אפשר לשטוח הרבה סיבות לבעייתיות של עולם הפיקאפ, אבל הכל מתחיל בשקר. למעשה הכל מתחיל באמת. ניקח שתי סיטואציות עם בסיס זהה. גבר ואישה מכירים בטינדר, עדיין לא שוחחו בטלפון, אבל קבעו להפגש לבליינד דייט דרך SMS. בסיטואציה אחת, הגבר משתמש בכל הטריקים של הפיקאפ (למשל נג – לרדת עליה קלות) כדי ליצור משיכה.

בסיטואציה השנייה, הגבר מנסה להיות כמה שיותר כן ואמיתי איתה.

יש סיכוי שהסיטואציה הראשונה, מבחינה סטטיסטית, תניב יותר מגע גופני, ואולי אפילו סקס, בדייט הראשון. לפי הניתוח של אנשי הפיקאפ, שדוגלים בשיטה מדעית לחיזור – זו הוכחה ניצחת שהם צודקים. רצית X, השגת X. האמנם?

כשמדובר על יחסים בין בני אדם, זה אף פעם לא פשוט כמו לקנות בשוק עגבניות. בני אדם מורכבים. זה מזכיר לי את הסדרה Third Rock From The Sun, שהחייזרים שנכנסו לגופם של בני האדם כל פעם לא הבינו שהיחסים בין בני אדם לא עובדים כמו חיבור וחיסור. זה לא עובד כמו מתכון לפסטה. יש מורכבות אינסופית ביחסים מהרגע שמכירים אישה עד לרגע ששוכבים איתה, וכמובן אחר כך.

ברגע שאתה ממלא את הפקודה של הפיקאפ, ואתה עושה את זה במטרה של להשיג סקס מהבחורה, אתה פועל כמו רובוט. אין מצב שתהיה אמיתי. אתה משקר.

אז מה כן? קודם כל לקחת אחריות על החיים שלך

שיחה ראשונית עם בחורה, נאמר בדייט ראשון, היא עניין לא פשוט. להתחיל עם הבחורה, עוד יותר לא פשוט. זה מסוג הדברים שהדרך להשיג אותם היא לא לפעול ישירות להשיג אותם. בעולם שלנו, שמוכר לנו כאילו האהבה או הסקס הם שני הדברים היחידים בעולם ששווה לרדוף אחריהם, מאוד קל לפתח אובססיה אליהם ולשכוח מכל שאר האספקטים. לא לקחת ברצינות את הקריירה שלך, את התחביבים שלך, את מה שאתה קורא, ואת כל המציאות מסביבך. כל העולם נהיה חוות פיקאפ, והמוח שלך הופך להיות one track mind. זוהי דוגמה מושלמת לאדם שנכנס בו שד. אני חושב שזוהי הכוונה כשאומרים שנכנס במישהו שד. אדם כזה צריך גירוש שדים.

באופן פרקטי, הוא צריך לעשות כמה צעדים:

  1. לקחת אחריות על החיים שלו. לא לתפוס את העולם כזירה שהיא רק צינית, חסרת משמעות, או מרושעת. לקחת האחריות זה אומר קודם כל לשאוף למשהו, ואז לעשות את הויתורים הנחוצים כדי לנסות להשיג אותו (שאיפה שאיננה 'להשיג נשים', כן?).
  2. להתחיל לפעול לכיוון אותו היעד. לנסות לשפר את איכות החיים שלך. אולי זה אומר לקחת ברצינות את עבודת המלצרות, להשקיע יותר בנגינה, לקרוא יותר. להתאמץ יותר כדי להצליח.

ברגע שיש לך עיסוקים, שאיפות, תשוקות, כבר אתה יותר אטרקטיבי לאישה. יש לכם על מה לדבר – על מה שמדליק אותך. אם כל מה שמדליק אותך זה נשים אז לא תוכל לדבר עם נשים, כי מה תדבר איתן על זה? נו באמת.

בנוסף, כשיש לך עיסוק, זה מביא לך המון מקומות חדשים להכיר נשים שדומות לך. אם אתה בקטע של קומיקס, אתה מגיע לפסטיבל קומיקס ומכיר עוד משתתפים בפסטיבל. אולי אם תיקח את הקומיקס ברצינות, תתחיל לצייר קומיקס, תגיע לפסטיבל קומיקס בתור קומיקסאי נערץ, ואז בכלל הסיכוי שלך למצוא מישהי יגדל.

מה עוד? כנות

מתישהו גם הנושא של כנות קיבל עיוות מכוער בעולם הפיקאפ. בעולם זה, הכנות היא כלי שמשתמשים בה כדי ליצור שיחה שהיא יותר זורמת עם בחורה. יוצאים לך משפטים כאלה כמו: "את יודעת? אני יושב פה עם חבר שלי ומתבאס שאין לי דרך חכמה להתחיל איתך"… וואו, איזו אותנטיות. זו עוד מילה שאנשי הפיקאפ מנצלים לרעה.

זה לא כנות. כנות זה להגיד מאה אחוז. לא להשאיר פרט אחד שאתה מסתיר מהבן אדם. אז נכון, יש את הסרט הידוע של ג'ים קארי, שקרן שקרן, שבו הוא לוקח את הכנות צעד אחד יותר מדי ופוגע באנשים. אבל זה המדד – אם אתה כן בצורה שפוגעת באחר, אז זה לא כנות, זה סתם חוסר התחשבות.

תשמעו, כנות זה עניין טריקי לפתח. זה גם אמור להיות בשלבים. בהתחלה אמורים להפסיק לשקר, כי כשאתה משקר קל לדעת את זה יותר מאשר אם אתה דובר אמת. אחרי כמה זמן שמפסיקים לשקר, אפשר להתכוונן בקלות יתרה לדבר אמת.

מילה אחרונה על כאוס

נהיה מאוחר, ואני רוצה לישון, אז אוסיף עוד מילה אחרונה על כאוס. מפגש בין גבר ואישה, עבור הגבר, זה האולטימט כאוס. זה מפחיד. הוא שם את האגו שלו על הקו, והאישה יכולה להחליט אם לרמוס אותו או לקבל אותו. יש אלמנט שלעולם לא יהיה ניתן לפיצוח שם, כי אם הוא יהיה ניתן לפיצוח אז הסיטואציה כבר לא תהיה כל כך טעונה, כבר לא יהיה כאוס, והמפגש בין הגבר והאישה כבר לא יהיה מעניין.