שקט

נראה כאילו צריך לפנות הרבה מקום לשקט בחיים, ורובנו לא מקדישים לכך זמן.

התת מודע שלנו טומן בחובו חיבור אמיתי יותר למי שאנחנו, אבל אותו תת מודע הוא כאמור נסתר. אני סבור שזה לא בהכרח תהליך פסיכולוגי ממושך שמאפשר מגע עם התת מודע, אלא הדאגה לשקט.

לא קל להביא שקט לחיים. זה לא פשוט לעצור ולנשום במדיטציה כמה דקות. צריך ממש לעבוד בזה. יש לנו הרגלים לא מודעים שיוצרים לנו רעש בחיים.

לא רק הטלוויזיה, הטלפון והרשתות החברתיות, למרות שכל אחד מהם תורם לרעש.

גם האנשים בחיים שלנו, הנסיעה לעבודה.

צריך להפוך להיות אנשים מאמינים, אבל לא מאמינים באלוהים, מאמינים קודם כל בשקט.

אחרי שסידרתי לעצמי כמה ימים הרבה יותר שקטים מהרגיל, התחלתי לשים לב לכך שאני מצליח להיות מחוייב יותר לרעיונות שהיו לי בעבר.

כשאני כותב רעיונות, אני מתכוון נטיות לב שאמרתי לעצמי שאני חייב למלא, אבל שלא התמדתי בהם. ספציפית – קריאה וכתיבה.