מה אפשר ללמוד ממבנה של תוכניות על קונטנט מרקטינג?

בעבר, הייתי צרכן של תוכניות. כיום אני נדרש ליצור תוכניות.

כולנו יוצרים תוכניות. אמנם לא כל התוכניות סיינפלד, אבל רבים מהם כוללים עלילה, חוזרים על עצמם בפינה קבועה כל שבוע או חודש, ויש להם יותר ויותר מאפיינים של תוכנית טלוויזיה.

אתם יודעים מה הכי חשוב כשכותבים לטלוויזיה? מבנה. Structure. יש כל מיני תיאוריות לגבי מבנה שאפשר ללמוד. Hero's Journey, Story Brand, סיפור… דרך אולי יותר יעילה היא לקחת סדרה שאתם אוהבים, ולנתח אותה.

מי שעושה את זה ממש טוב הוא nerdwriter1, יוטיובר עם לא מעט עוקבים.

הוא עשה ניתוח מבריק להמון תוכניות, כמו שרלוק למשל. הניתוח שלו לקומיקאי לואי סי קיי, שעכשיו עדיין אולי מוקדם מדי להזכיר אותו, הוא לא פחות ממדהים.

היכולת לקחת פיסת תוכן ולפרק אותה למרכיבים מדהימה אותי. זה משהו שאולי רובוטים יעשו בעתיד, אבל לא ברמה שבן אדם יכול לעשות.

מבנה של סדרה

המבנה הקלאסי שכולם מכירים למחזה בשלוש מערכות הווא ההכנה, או אקספוזיציה, הקונפליקט / סיבוך / מכשול, והפתרון.

במערכה הראשונה, מציגים את הדמויות, הנושאים הראשיים והקונפליקט המרכזי.

במערכה השנייה, הפרוטגוניסט מנסה לפתור את הקונפליקט המרכזי, אבל מכשולים שונים עוצרים אותו מלעשות כן (זהו החלק הארוך).

במערכה השלישית, תוך כדי התפתחות אישית, הפרוטגוניסט פותר את הקונפליקט (זהו החלק הקצר).

לעתים מעורב גם אנטגוניסט שמביסים אותו.

המערכה הראשונה

המערכה הזו במידה רבה קובעת את כל הסיפור. בחלק זה אתה מציג את הדמויות שלך. כל מיני דברים קורים בחלק הראשון, בטח אם זה סרט אקשן, אבל לא הרבה קורה בעל משמעות מתמשכת. משתמשים במערכה זו כדי לבסס את העולם.

איך אפשר לקחת את זה לעולם הקונטנט מרקטינג? בשניהם מנסים לגרום להוק, לחבר את הצופה או הקורא לתוכן על ידי הטמעתו בעולם הזה. אין לזה מילה כל כך בעברית – immersive experience.

למה חשוב לבסס את הקונפליקט המרכזי של הסרט בחלק הזה? כי אם לא תעשו את זה, הצופה יאבד ריכוז בדקות הראשונות, ויתאכזב מהסרט. אותו דבר קורה בתכני מרקטינג. אפילו יותר. בסרטוני וידאו צריך ליצור הוק בתוך 5 שניות, אחרת הקהל מאבד עניין.

בסדרה, האקספוזיציה תהיה קצרה יותר. עדיין מציגים מצב בעולם שהוא רגוע. למשל בסדרה תרגיע של לארי דיוויד, יציגו את לארי בשגרת היום יום שלו. במסעדה, במשרד, קונה בקניון. אנחנו מצטרפים אליו לשגרת היום וכך נכנסים לחוויה האימרסיבית. בדרך כלל בחלק זה יכניסו את הבדיחות הלא קשורות לעלילה. מחשבות שעוברות ללארי כביכול ספונטנית.

סוף המערכה הראשונה

בסוף המערכה הראשונה קורית נקודת מפנה, שנקראת גם קריאה לפעולה, בה הפרוטגוניסט נקרא לבצע משימה כלשהי. הכי קל להזכר במשימה בלתי אפשרית, כשהסוכן מוצא קלטת שמקריאה לו את המשימה. ׳your mission, should you decide to accept it׳ זו השורה הקבועה, והיא מדגימה באופן מובהק קריאה, ולא דרישה מהגיבור לפעול.

כדי לדעת אם הפתיחה שכתבתם טובה, נסו לראות אם היא עונה על השאלות המהותיות: מי הגיבור, איפה העלילה מתרחשת, מה האווירה בסצנה ובפרק, האם אנחנו נמצאים בעולם מיוחד וכו׳.

מערכה שנייה

במערכה השנייה הפרוטגוניסט שלנו יתעמת עם העולם, עם דמויות אחרות ועם כל מה שעומד בדרכו ומונע ממנו להשיג את מבוקשו. לא משנה מה הגיבור רוצה, להשיג את הבחורה, לנצח בקרב, למצוא את הרוצח – הוא לא יקבל את זה. במערכה השנייה יש גם אסקלציה, כאשר בכל פעם הכישלון של הגיבור גדול יותר וצורם יותר.

אמצע

בנקודה זו הגיבור לא יכול לחזור אחורה. אם בריון בבית הספר מציק לו, זה השלב שהבריון מזמין אותו לקרב ב15 מחוץ לבית הספר. אי אפשר לברוח. זו הנקודה שהגיבור חייב למצוא כוחות להמשיך.

העלילה מסתבכת. פתאום לא מדובר בסיבוך פשוט, אלא במכשול רציני. אם הסיפור שלנו הוא על רואה חשבון שיש לו לקוח עבריין, נקודה זו היא הרגע שהעבריין מביא את רואה החשבון לזירת הרצח, ומערב אותו בסיפור.

כעת, כשהגענו לפיק של העלילה, המתח בשיאו, ויש תחושת בהילות באוויר.

מערכה שנייה, חלק שני

כעת שוב יש אסקלציה, אך משום שהגיבור מעורב בסיבוך, הכל נהיה הרבה יותר טעון.

זו נקודה שקרובה לייאוש עבור הגיבור. הוא יכול לבחור להמשיך הלאה, או לפרוש.

מערכה שלישית

הגענו סוף סוף למערכה המסכמת.

פה הכל מתחבר. בפרקים של סיינפלד ותרגיע, חלקים שונים בעלילה מתחברים יחד. בחלק זה הגיבור משתמש במה שלמד לאורך העלילה כדי להביס את האויב.

מכיוון שהגיבור חווה את העלילה, היא הכינה אותו לרגע הזה. בקראטה קיד, מכיוון שהוא התאמן, הוא מסוגל לנצח בקרב האליפות.

זהו מהות הסיפור: העלילה משנה את הגיבור, בדיוק כמו שהחיים משנים אותנו.

כל עוד הגיבור למד משהו, הוא יכול גם להכשל.

בחלק מהסיפור יש גם מספר עלילות מקבילות, שנקראות בדרך כלל A, B and C.

A זה הסיפור החשוב ביותר. בדרך כלל הפרוטגוניסט יככב בסיפור הזה.

סיפור בי הוא עלילת משנה שמציגה דמות משנית.

סיפור סי הוא אפילו יותר משני. יכול להיות רגע מסויים שחוזר על עצמו. אובססיה של דמות מסויימת.

סיכום

חשוב להבין ולחזור ולבחון את המבנה הנסתר הזה של תוכניות, כי הוא עוזר גם לבנות תוכניות ביוטיוב אם אתם יוצרים.